העמק דבר על בראשית ל״ז:ל״ו

מהדורה: ספר תורת אלוהים, וילנא 1879

« העמק דבר על בראשית ל״ז:ל״ה העמק דבר על בראשית ל״ח:א׳ »

36 העמק דבר על בראשית פתח ↗

ויוסף הורד מצרימה. פרש״י חוזר לענין הראשון. וא״כ אינו אלא כפלות דברים. וגם מיותר מש״כ איש מצרי וגם מיד הישמעאלים אשר הורידוהו שמה כ״ז אין בו טעם וענין. אבל כבר ביארנו שכך היה המנהג בבוא איש למכור עבד. והיה קשה עליו לשבת ולפרנס ולשמור את העבד עד שיזדמן קונה אזי היה נמכר לדימוסיא של מדינה אשר פוטיפר היה הממונה ע״ז והמדנים היו הסרסרים בזה. והיה הנימוס אשר אין הממונה רשאי ליקח לעצמו מן הדימוסיא כמו שהדין גם אצלנו אשר גבאי צדקה אסורים לקחת מן הצדקה לעצמן מפני החשד. אבל אם המוכר מביא בעצמו על השוק למכור הלא הכל שוין. ומספר המקרא אופן ההשגחה הפרטית אשר זרחה ליוסף כי קנהו פוטיפר לעצמו והיה בזה תועלת נפלא באשר היה שר הטבחים של המלוכה ע״כ נפגש לבסוף עם שרי המלוכה שר המשקים ושר האופים ומזה החל להתנוצץ גדולתו. ומספר המקרא ויוסף הורד מצרימה היינו על שוק המקח שהיה בעיר לא כאשר ישב עד כה בדימוסיא של מדינה שהיה חצר חוץ לעיר אלא הורד מצרימה:

36 והמדנים. המה סרסרים שהיה בזה העסק של עבדים שנדרש לאנשי ריב ומדון:

37 אל מצרים. במצרים מיבעי אלא כדאי׳ ברבה לדימוסיא של מדינה שכך היה הנהוג דמי שבא למכור עבד וקשה עליו להמתין עד שיזדמן קונה לזה היה עסק המדינה שקנוהו עד שיעמידו על שוק המקח כ״פ עד שיהי׳ נמכר. ופוטיפר היה ממונה על זה העסק. ועיין להלן ל״ט א׳:

« העמק דבר על בראשית ל״ז:ל״ה העמק דבר על בראשית ל״ח:א׳ »